חדשות

את המחקר הובילו הדוקטורנט יובל ורבר מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, ושני המנחים שלו: פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, ופרופ' ניר ספיר מאוניברסיטת חיפה. המאמר פורסם בכתב העת Remote Sensing in Ecology and Conservation.

"טורבינות רוח נחשבות לטכנולוגיה מבטיחה בתחום האנרגיה המתחדשת, אך הפעלתן כרוכה במגוון אתגרים ביולוגיים. בין היתר, הן קוטלות מספרים גדולים של בעלי חיים מעופפים שנתקלים ברוטורים של הטורבינה, בהם מיליוני עטלפים, שנקטלים בדרך זו מדי שנה ברחבי העולם. כיום, המענה היחיד לקטל העטלפים הוא הפסקת פעילות הטורבינה בזמנים שבהם צפויה פעילות רבה שלהם, אך הפסקות כאלה פוגעות ביעילות הטורבינה ומצמצמות את כמות האנרגיה שניתן להפיק ממנה. במחקר זה בדקנו פתרון אפשרי חדש: מכשיר המותקן על רחפן, שמשדר שילוב של אותות ויזואליים ועל-קוליים המיועד ספציפית לעטלפים. יתרונו של הרחפן בכך שהוא נמצא בתנועה: כשהאותות נייחים וקבועים בעלי החיים נוטים להתרגל ולהתעלם מהם", מסביר פרופ' יובל.

^{גומאים מאות קילומטרים בלילה, ועפים בדיוק  בגובה להבי טורבינות הרוח. עטפלים}

"המחקר, שמהווה חלק מעבודת הדוקטורט שלי, נערך באזור עמק החולה, מקום שיש בו פעילות רבה של עטלפים", מסביר יובל ורבר ומרחיב: "הפעלנו את הרחפן בגובה של 100 מ', שהוא הגובה הממוצע של מרכז טורבינות הרוח, ובתנועה לאורך מסלול של כ-100 מ', הלוך וחזור. כדי לעקוב אחר פעילות העטלפים נעזרנו במכ"ם הממוקם על הקרקע, שמאפשר מעקב בגובה של 100 מ' ומעלה, והוספנו מכשיר מסוג לידאר - מכ"ם מבוסס לייזר שמשמש על פי רוב כמכשיר התרעה בכלי רכב, לצורך מעקב בגובה נמוך יותר".

"במקביל ביצענו הקלטות אקוסטיות של העטלפים במעופם, באמצעות מקלטים שמוקמו בשלושה גבהים שונים: מטר אחד, 150 מ' ו-300 מ'. כדי להעלות את המקלטים לגובה נעזרנו בצפלינים. חשוב לציין שהמחקר שלנו היה הראשון בעולם שיישם את הטכנולוגיות הללו - מכ"ם, לידאר, וצפלינים - כדי לעקוב אחר עטלפים".

^{תיאור פעילות הניסוי}

פיתרון סביבתי יעיל ומציל חיים

בעזרת מגוון אמצעי המעקב השוו החוקרים בין פעילותם הרגילה של העטלפים לבין פעילותם בנוכחות הרחפן הנושא מכשיר הרחקה. הממצאים היו חד-משמעיים: המכשיר אכן מרחיק עטלפים. בנוכחותו פחתה פעילות העטלפים מתחת לרחפן בכ-40%, ובמרחק של עד כ-500 מטר ממנו. לעומת זאת, התגברה הפעילות מעל לגובה של 100 מ', ובעיקר בגובה רב של עד 800 מ'.

"נראה שהמכשיר יעיל בהרחקת עטלפים מסביבתו הקרובה. העטלפים חשים את האותות הוויזואליים והעל-קוליים שהוא משדר ובוחרים לעוף מעליו, כפי שקיווינו. אנחנו משערים שאם המכשיר יופעל בקרבת טורבינה הוא יגרום לעטלפים להגביה עוף ולהתעופף מעל הטורבינה, מחוץ לטווח הסכנה. מדובר בפתרון יעיל וישים שעלותו סבירה, עם תועלת רבה לכל הצדדים: מצד אחד מניעת קטילתם של עטלפים, ומצד שני אפשרות להפעיל את הטורבינה ולהפיק אנרגיה ירוקה באופן בטוח, רציף ויעיל. בכוונתנו לבצע ניסוי המשך באתר של טורבינות רוח, על מנת לבחון את יעילות המתקן בתנאי אמת", מסכם פרופ' יובל.

^{מספקות אנרגיה מתחדשת. טורבינות רוח ברמת הגולן}

גיוון מגדרי וגיוון אתני במקום העבודה אינם רק עניין של מוסר או תקינות פוליטית, לדברי פרופ' תלמה לובל מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. לובל מסביר שגיוון, למעשה, תורם להצלחתן של חברות וארגונים ברחבי העולם.

במחקרה מציגה לובל שפע של עדויות אמפיריות לכך שגיוון מגדרי ואתני משפר את ביצועי חברות וארגונים - עד כדי שיפור של 58% בקבלת ההחלטות. היא מזכירה כדוגמה דו"ח משנת 2008, שלדבריה, "מצא שבין החברות שנכללו ברשימת Fortune 500, אלו שהדירקטוריון שלהן כלל יותר נשים השיגו תוצאות פיננסיות טובות יותר".

יותר נקודות מבט

בדוגמה אחרת, חוקרים ממכון המחקר קרדיט סוויס סקרו 2,360 חברות ומצאו כי לאלו שהדירקטוריון שלהן כלל לפחות אישה אחת, היו ביצועים טובים יותר מאלה שהדירקטוריון שלהן מורכב מגברים בלבד. דו"ח מקינזי בחן את ההשפעה של מגדר ומגוון רב לאומי על הביצועים הפיננסיים של חברות. החוקרים בחנו את הרכב הדירקטוריונים של 180 חברות בצרפת, גרמניה, בריטניה וארצות הברית בשנים 2008 עד 2010, והתוצאות היו ברורות: ההצלחה הפיננסית של החברות שאופיינו בגיוון הייתה גבוהה משמעותית. מאלה שהיו פחות מגוונים". לדברי פרופ' לובל, מחקרים אלו ואחרים מוכיחים בבירור שגיוון מציע יתרונות משמעותיים לחברות ומשפר את תפקודן, שכן אנשים מרקעים שונים מביאים איתם מגוון נקודות מבט וסוגי ידע, והמגוון הזה תורם לחדשנות ויצירתיות: "כשאתה מביא אנשים עם דעות שונות לחדר, תהליך קבלת ההחלטות הופך מורכב יותר, והמשתתפים לוקחים יותר מידע בחשבון. ככל שישמעו יותר נקודות מבט וחוות דעת, כך גדלים הסיכויים להגיע לפתרון טוב יותר".

הגיוון במקום העבודה, למעשה, משפר את הביצועים גם אם נקודות המבט המגוונות לא נשמעות כלל. לדברי פרופ' לובל, "החוקרים בחנו את השפעת הגיוון במוצא הגזעי על קבלת החלטות וביצועי סוחרים בשוק ההון. הם הזמינו אנשים עם רקע פיננסי להשתתף במחקר, והכשירו אותם לחשב את הערך הפנימי של מניות. לאחר מכן, המשתתפים חולקו לקבוצות עם אופי הומוגני או מגוון. הקבוצות המגוונות כללו לפחות אדם אחד ממוצא שונה משאר המשתתפים. החוקרים ערכו את המחקר שלהם בשני שווקים - צפון אמריקה ודרום מזרח אסיה. בצפון אמריקה, הקבוצה ההומוגנית כללה רק סוחרים לבנים, בעוד שהקבוצה המגוונת כללה סוחר אחד ממוצא אפרו-אמריקאי ואחד ממוצא לטיני. באסיה, הקבוצה ההומוגנית הורכבה מסוחרים סינים בלבד, והקבוצה המגוונת כללה גם סוחרים ממלזיה והודו.

התוצאות היו מדהימות: חברי הקבוצות המגוונות הפגינו רמת דיוק גבוהה משמעותית בתמחור המניות מאשר הקבוצות ההומוגניות. יכולתם לנקוב במחיר המשקף את השווי האמיתי של הנכסים הייתה גבוהה ב-58%. "חברי הקבוצות ההומוגניות נטו לשלם מחירים בלתי סבירים ומופקעים, שהיו רחוקים מהשווי האמיתי של המניות, לעומת אלה שצוטטו על ידי הקבוצות המגוונות. במילים אחרות, הסיכוי להיווצרות בועה מסוכנת היה גבוה יותר כאשר המסחר בוצע על ידי קבוצה הומוגנית, ונמוך יותר כאשר הסוחרים השתייכו לקבוצות אתניות שונות. זה היה ממצא מפתיע שעשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת: עצם נוכחות המיעוטים שינתה את מגמת קבלת ההחלטות".

פרופ' תלמה לובל

חוות דעת חיצונית

בספרה, Whatever Works, שפורסם בארצות הברית ב-2020, מציגה פרופ' לובל ממצאים שמרחיקים הרבה מעבר לעולם העבודה והעסקים: מחקר שערכו פרופ' ריצ'רד פרימן והדוקטורנט שלו ווי הואנג מאוניברסיטת הרווארד השווה 2.5 מיליון מאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים, ומצא שמאמרים שמחבריהם הגיעו מרקע אתני מגוון זכו ליותר אזכורים וציטוטים בספרות המדעית. "מחקרים רבים מראים שעבודה בצוות מגוון תורמת לקבלת החלטות טובה יותר", מסכמת פרופ' לובל. "לאור זאת, כדאי שתסתכלו סביב בפעם הבאה שאתם עובדים על פרויקט משותף. האם כל חברי הצוות שלך מאותו מגדר וקבוצה אתנית כמוך? אם התשובה חיובית, עליך לשקול היטב את כל האפשרויות שלך ולהימנע מלקבל החלטות מידיות. סביר להניח שתפיקו תועלת מלקבל חוות דעת חיצונית. כשמקימים צוות, כוח משימה או ועדה, נסו לכלול כמה שיותר אנשים ממגוון קבוצות אתניות, מגדרים ורקעים".