המטמון של מגידו

כל חוקר חולם למצוא את התגלית המרעישה הבאה שתטלטל את עולם המדע ותיחשב לאוצר מדעי. הארכיאולוגים של אוניברסיטת תל אביב מוצאים אוצרות כאלה מדי שנה, ובמקרה שלהם מדובר לעתים קרובות במטמון אמיתי, עשוי זהב וכסף. בין התגליות הארכיאולוגיות המרעישות שהתגלו בשנים האחרונות בארץ התבלטה מציאתו של מטמון יקר ערך של תכשיטים נאים מזהב, כסף וברונזה. המטמון, בן כ-3000 שנה, נמצא בתוך כלי חרס (פך בירה) באתר החפירה בתל מגידו, אחד מהתלים החשובים ביותר בארץ ישראל מתקופת המקרא.

תל מגידו הוא בין התלים החשובים ביותר בארץ ישראל מתקופת המקרא. מיקומה האסטרטגי של העיר מגידו הפך אותה לחשובה מאוד בתקופת הברונזה והברזל, בזכות השליטה על האדמות הפוריות של עמק יזרעאל, והסמיכות לדרך הבינלאומית, המובילה ממצרים לסוריה, אנטוליה ומסופוטמיה. אין זה מפתיע לכן, שמגידו היתה המיקום של קרבות רבים במהלך ההסטוריה: מקרב המאסף של הערים הסוריות והכנעניות נגד תחותמס הג' במאה ה-15 לפסה"נ ועד כיבוש עמק יזרעאל על-ידי לורד אלנבי בראשית המאה העשרים. במסורת הנוצרית נזכר ארמגדון (שיבוש של "הר מגידו") כמיקומו של הקרב האחרון בהיסטוריה האנושית.

עבור אחד מהחוקרים באוניברסיטת תל אביב, תל מגידו הפך כבר לבית שני. כבר 25 שנה שפרופ' ישראל פינקלשטיין, מהמכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, מוביל את החפירות בתל מגידו, יחד עם הקולגות שלו ד"ר מת'יו אדאמס (מאוניברסיטת פנסילווניה) וד"ר מריו מרטין (מאוניברסיטת תל אביב). מטרת החפירות החדשות היא לחקור באופן שיטתי את הארכיאולוגיה וההיסטוריה של מגידו בתקופות הברונזה והברזל. חברי המשלחת וצוות החופרים מגיעים מאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם, והתגליות מהחפירות מתפרסמות בכתבי-עת מדעיים מהמובילים בעולם.

תל מגידו

חשיבה מחודשת על ישראל

בנובמבר האחרון התקיימו שניים מן הכנסים החשובים ביותר בתחום הארכיאולוגיה בבוסטון. במסגרת אחד מהם, כנס: ASOR - the American Schools of Oriental Research , הוצג הספר  "rethinking Israel", המסכם את עבודתו האקדמית של פרופ' פינקלשטיין ונכתב ונערך לכבוד פרישתו על ידי פרופ' עודד לישפיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה, וד"ר יובל גדות, מרצה בחוג לארכיאולוגיה וראש משלחת חפירות בעיר דוד ועזקה. במסגרת הכנס גם קיבל פרופ' פינקלשטיין פרס מכובד על פועלו - The P. E. MacAllister Field Archaeology Award.

פרופ' ישראל פינקלשטיין וארכיאולוגים נוספים באתר החפירות במגידו

שאיפה אינסופית לחקור ולדעת

גם אחרי פרסום עשרות ספרים ומאות מאמרים אקדמיים, הוקרה וקבלת פרסים בינלאומיים חשובים, נראה שהישגו הגדול של פרופ' פינקלשטיין הוא הכשרת דור ההמשך של הארכיאולוגים באוניברסיטת תל אביב.

לדברי ד"ר מריו מרטין, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, "פרופ' פינקלשטיין הוא ארכיאולוג יוצא דופן, חוקר חד ומורה/מנטור מהמצויינים ביותר שיצא לי להכיר. יש לו יכולת מרשימה מאד להנהיג מחקרים בקנה מידה עצום, תוך שהוא מתבונן בתמונה הגדולה ובמקביל לכך מבחין גם בפרטים הקטנים ביותר. הוא מהווה לי, כמו גם לרבים אחרים, מקור ביטחון והשראה בתחום שאינו פשוט ולעיתים פרוץ, אך הדבר שאני מעריך יותר מהכל היא הידידות שלי עם האדם הכריזמטי והמיוחד הזה, שנמשכת כבר כמעט 20 שנים, ואני מצפה שגם 20 השנים הבאות יהיו פוריות לא פחות ומלאות בעבודה משותפת."

"פרופ' ישראל פינקלשטיין ליווה אותי בשלבים המעצבים של לימודיי והנחה אותי הן בעבודת המוסמך הן בכתיבת עבודת הדוקטורט." מספר ערן אריה, אוצר ארכיאולוגיה של תקופת הברזל והתקופה הפרסית במוזיאון ישראל. "בשונה מן היחס בין מנחה לסטודנט, הקשר שנוצר בינינו היה אישי, כמעט כבר מראשיתו, בזכות החפירות בתל מגידו, אותן הוא מנהל, ובהן הייתי שותף כסטודנט מאז השנה הראשונה בה למדתי באוניברסיטה, ולאחר מכן כמנהל אחד משטחי החפירה. הקרבה הגדולה במהלך עונות החפירה הרבות אפשרו לי להכיר את האדם שבפרופסור. בעל חוש הומור משובח, איש משפחה מסור, אדם כריזמטי, שראוי להערכה רבה. במהלך השנים למדתי להכיר את התכונות המיוחדות שלו: שאיפה אינסופית ללמוד, לחקור ולדעת, להיטות להתמיד למול כל הקשיים, אמונה בתלמידים ובדור העתיד ופנייה קבועה לאמצעים ולעזרים חדשניים במחקריו."

"דרכו המחקרית ביקורתית ועניינית. הוא לימד אותי לפסול אוטוריטות; להיות נאמן לעצמי ולדרכי המקצועית. הוא הקנה לי משאבים להמשך הדרך, בהם אני נעזר עד היום גם בעבודתי במוזיאון ישראל וגם בהוראת סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. אין דבר שישראל מתגאה בו יותר מהישגיהם של תלמידיו ומהיכולת שלהם להתנגד לטיעוניו. זכיתי שלמדתי אצלו והוא ראוי לכל מילת שבח."