פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים?

מסתבר שלא רק אצל בני אדם, אלא גם בקרב בעלי חיים חברתיים נוספים אפשר למצוא פרטים שמנצלים פרטים אחרים. כך למשל, דרורי בית שמחפשים מזון בקבוצה נוקטים באחת משתי אסטרטגיות אפשריות: "יצרנים" המחפשים מקורות מזון בעצמם, ו"נצלנים" שמוכנים לוותר על הביס הראשון אם ייחסך מהם מאמץ החיפוש. הם עוקבים אחרי היצרנים ומנצלים את מקורות המזון שהם חשפו.

האסטרטגיות הללו אינן קבועות, והפרטים יכולים להחליף ביניהן לסירוגין. מחקרים במעבדתו של פרופסור ארנון לוטם, מהמחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז, מראים שגורמים שונים כמו גודל הקבוצה, המדרג החברתי של הפרט, והנסיון שחווה עם האסטרטגיות השונות בעבר, עשויים להשפיע על הבחירה האם להיות יצרן או נצלן. כך, מי ש"פראייר" עכשיו, לא בהכרח יהיה פראייר אחר כך. בנוסף, לשיווי המשקל הדינמי בין יצרנים לנצלנים, יכולות להיות השלכות חיוביות. כאשר פרטים שונים בקבוצה מתמחים ביכולות שונות, יצרנות בהקשר אחד, ונצלנות באחר, יכולה להתגלות כמשתלמת ולהגדיל את יעילות השיחור בקבוצה. בקיצור, גם אצל הדרורים, פראיירים אולי לא מתים, אבל הם בהחלט מחליפים תפקידים. ויכול להיות שבעצם, משתלם להיות פראייר לפעמים.