טיסה ישירה אל הלא נודע

טרמינל 3 ורבע, מחלקת חוקרים, כרטיס טיסה על כנפי הדמיון. החוקרות והחוקרים שלנו ממריאים!

ומה אם היה מטוס שבו הייתה מחלקה נוספת, מחלקת תיירים, מחלקת עסקים, מחלקה ראשונה ו... מחלקת חוקרים. ומה אם כרטיס כניסה למחלקה המיוחדת הזו היה מאפשר לחוקרים ולחוקרות שלנו להגיע לכל מקום שנפשם ומוחם יחשקו בו, ללא תלות בזמן, במקום או אפילו בקנה המידה של גופם?

 

החלומות של החוקרים שלנו הם חלומות גדולים, ענקיים אפילו. לשמחתנו, החלומות האלה הם גם החלומות של כולנו, שנועדו להיטיב ולסייע לאנושות ברפואה, במדעים ובכל תחומי הדעת והתרבות. למצוא תרופות למחלות, לשמור ולהגן על הסביבה, לפתח טכנולוגיות פורצות דרך, ללמוד על העבר של המין האנושי ולנסות לשפר את העתיד.

 

לרגל שנת הלימודים החדשה, החלטנו לתת לחוקרים שלנו רגע של הפוגה ולהגשים להם פנטזיה פרועה - אם לא במציאות, אז לפחות בדמיון. שאלנו אותם: אם יכולתם לנוע בזמן, במרחק או אפילו לשנות קנה מידה (להתכווץ או לגדול לכל גודל), כדי לגלות את התגלית שהכי מעניינת אתכם או להוכיח השערה מדעית, לאן היית בוחר לנסוע, את מי היית פוגשת? חגרו חגורות, חממו מנועים, טיסה ראשונה ממריאה!

 

פרופ' ישראל הרשקוביץ, רפואה (המחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה)

 

אנטרקטיקה, 1914

 

"כאנתרופולוג שעוסק בחקר הביו-היסטוריה של האדם הנבון (ההומו ספיינס), הייתי שמח לפגוש את בן דמותו של אחד המאובנים שגיליתי ולשמוע ממקור ראשון את הסיפור האישי שלו (ולדעת עד כמה הייתי קרוב או רחוק בשחזור תולדות חייו). אבל האמת שהייתי רוצה לחזור אחורה בזמן לשנת 1914, ולהיות חבר במשלחתו של חוקר הקוטב ארנסט שקלטון, שיצאה במטרה להגשים חלום ולמתוח את גבולות האפשר: לחצות את יבשת אנטרקטיקה במסע רגלי ממערב למזרח. המסע לא צלח: בדרך אל המטרה האונייה 'אנדיורנס' ("כושר עמידה") נלכדה בשדה הקרח האינסופי של הדרום הרחוק, התרסקה וטבעה. חברי המשלחת מצאו עצמם נסחפים על קרחון עצום שהלך והתבקע, כשאיש אינו יודע היכן הם ומה עלה בגורלם. בחרתי להיות שם איתם משום שהייתי רוצה להבין את מקורותיה ולחוש את עוצמתה של "רוח האדם", מושג מופשט המורכב ממגוון תכונות כמו אומץ, תעוזה, אמונה, חברות, סיבולת, סקרנות, מחשבה, יוזמה, קבלת החלטות, מקוריות, תכנון לצד אלתור ועוד. בלי הרוח הזאת אחד מסיפורי ההישרדות המדהימים שהתרחשו אי פעם לא היה מגיע לסוף טוב. כל חברי הצוות שרדו. הסיפור של צוות האונייה הוא החלק השני, החסר לי, בהבנת המסע המדהים של המין שלנו (ושאותו לא ניתן ללמוד מחקר המאובנים), המסביר כיצד, בניגוד לכל הסיכויים, שרדנו והצלחנו."

 

ד"ר נועה שנקר, מדעי החיים (בית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט)

 

אילת, 2047 (צילום: ד"ר גיל קופלוביץ)

צילום: ד"ר גיל קופלוביץ

 

"הייתי רוצה לנוע 30 שנה קדימה בזמן ולצלול בחופי הים התיכון ובחופי אילת. התחזיות העתידיות לגבי מצב הים מאד מטרידות אותי, בעיקר נושא הפלסטיק בים וההגעה של מינים פולשים. אני חוששת שבעוד 30 שנה הים שלנו יראה שונה לגמרי והייתי רוצה מאד לגלות האם האדם הרס את הים או שהצלחנו להביא לשינוי ולהגן על הסביבה הימית המופלאה."

 

פרופ' רנן ברקנא, מדעים מדויקים (ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה)

 

בדרך לפגוש חלקיק אפל

 

"הייתי נוסע לחלל הרחוק ופוגש חלקיק חומר אפל. הייתי מבצע חקירה יסודית ומגלה מיהו, מהו ומהן תכונותיו. החומר האפל מהווה 85% מהחומר ביקום, אך רב הנסתר על הגלוי. כיום יודעים שכוח המשיכה שלו מעצב את הגלקסיות, אבל לא יודעים אם הוא שוקל פחות מאטום או יותר מהשמש. גילוי החומר האפל יהיה ללא ספק יריית הפתיחה עבור תגליות מרתקות."

 

פרופ' אורית רוזין, מדעי הרוח (החוג להיסטוריה של עם ישראל)

 

תל אביב, 1955 (תמונה מאלבום יצחק וניצה כץ, וויקימדיה)

תמונה מאלבום יצחק וניצה כץ, וויקימדיה

 

"הייתי חוזרת יחד עם הסטודנטים שלי אל שער משרד הביטחון בתל אביב בסוף חודש אוקטובר 1955. את המשרד פקדו אז אזרחים רבים שהביאו עמם כסף וחפצי ערך שונים במטרה להעניק אותם לפקידי המשרד, שישמשו לרכישת נשק. עסקת הנשק הצ'כוסלובקית מצרית, עליה נודע בסוף ספטמבר 1955, ותגובתם של המנהיגים – בייחוד של משה שרת ראש הממשלה, הם שעוררו גל התנדבותי זה. כהיסטוריונית חברתית, אני מתעניינת בחיי היומיום של אנשים רגילים ובחוויותיהם, ובוחנת את רגשותיהם של האזרחים ואת האופן שבו קובעי מדיניות מעצבים אותם. הייתי מכשירה את הסטודנטים לשוחח בלשון התקופה, לעשות שימוש בשפת הגוף של התקופה ובמושגיה, וכמובן שכולנו נצטרך להצטייד בלבוש מתאים שיאפשר לנו להיטמע בלי לעורר חשד. אני נוטה להעריך שישנן סיבות מגוונות שהניעו את הציבור להתפשט מנכסיו למען המדינה. הגיחה אל השבועות שבהם נערך מבצע "קרן המגן" תאפשר לי לברר מהן בדיוק."

 

פרופ' דן פאר, רפואה (המחלקה לביולוגיה של התא ואימונולוגיה)

 

מחזור הדם של חולה סרטן

 

"הייתי מאוד רוצה להסתובב בננו-צוללת בקוטר של 80-60 ננומטר (מיליארדית המטר) במחזור הדם בגופו של חולה סרטן ריאות או לבלב ולראות את כלי הדם המזינים אותו."

 

אז היינו בחלל, בים התיכון ובים סוף של העתיד, באנטרקטיקה של העבר, נחתנו מול שער משרד הביטחון של 1955, ואפילו שוטטנו במחזור הדם. ממגדל הפיקוח ממוסרים לנו שטיסה שנייה תמריא בקרוב. המשך יבוא...

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>