דו"ח קנטור: המשך במגמת הירידה באירועים האלימים מול החמרה בביטויים האנטישמיים המילוליים והחזותיים, בייחוד ברשתות החברתיות

על פי הדו"ח על מצב האנטישמיות בעולם בשנת 2016, שמפרסם היום מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו, ניתן להצביע על שתי מגמות סותרות: המשך במגמת הירידה במספרם של האירועים האלימים - ירידה של 12% - מול החמרה דרמטית בביטויים האנטישמיים המילוליים והחזותיים, בייחוד ברשתות החברתיות. אלה, יחד עם חשש מתוצאותיו של גל הפליטים ומהתחזקות הימין הקיצוני, גורמים לדאגה עמוקה בקרב הקהילות היהודיות.

תחושה קשה של חוסר ביטחון הרווחת בקרב יהודים

גם אם מספרי המקרים האלימים ירדו, הנתון המדאיג ביותר הוא התחושה הקשה הרווחת בקרב יהודים של חוסר ביטחון, הנובעת בעיקר מן ההתבטאויות המילוליות והחזותיות בייחוד ברשתות החברתיות ובזמן הפגנות, הכוללות עלבונות, הצקות ואיומים נגדם, שאינם ניתנים לכימות במספרים. האינטרנט הוא הכלי העיקרי היום להפצת שנאה וגזענות, בביטויים פוגעניים וגסים, ובלשון משולחת רסן. גלי הפליטים והתחזקות הימין הקיצוני תורמים לתחושה זו,  גם אם אין כרגע הוכחות להשפעתם על מצב האנטישמיות.

מקרי האלימות האנטישמית ירדו ב-2016 ב-12% מ-410 ב-2015 ל-361 ב-2016, וזאת על פי הנתונים והקריטריונים של מרכז קנטור.

הירידה בכלל המקרים, אלימים ולא אלימים כאחד, כפי שהם מתפרסמים על ידי גופי מעקב ממשלתיים ושל הקהילות, ניכרת בעיקר בצרפת שבה הייתה ירידה בכלל האירועים האנטישמיים ב-61%, וירידה מקבילה של אירועים אנטי-מוסלמיים ב-52%. בבלגיה נרשמה ירידה של 60% בכלל המקרים. בבריטניה הייתה עלייה ב-11%, אך נרשמה ירידה של 13% במקרים האלימים, ושל 11% במקרי ונדליזם. בגרמניה הצביעו מקורות רשמיים על ירידה מ-740 מקרים ב-2015 ל-644 ב-2016, אך גוף לא ממשלתי הגיע למספרים גבוהים יותר, בייחוד בברלין, שבה נרשמה עלייה של 16%. באוקראינה המספרים נמוכים כבר מזה שנים אחדות, וברוב ארצות העולם שלא צוינו כאן, מספרי האירועים האלימים נעים בין 1 ל-10. היוצאת מן הכלל היחידה השנה היא אוסטרליה, שבה נרשמה עלייה בכלל המקרים ב-10%, ובכללה עלייה של 36% בוונדליזם ו-33% בהתקפת אנשים פנים אל פנים, אלא שמספרים כאלה רווחו בה לפני 2015. בקמפוסים ברחבי ארה"ב, שברבים מהם שוררת אווירה אנטישמית קשה, בעיקר במסווה של אנטי-ציונות, נרשמה עלייה של 45% בכול צורות האנטישמיות, בייחוד בהצרת צעדי הסטודנטים היהודים והתנכלות לזכויותיהם.

הסיבות לירידה בתקריות האלימות

הסיבות לירידה בתקריות האלימות הן: הגברת אמצעי הביטחון השונים ונוכחותם של חיילים ושוטרים; שינוי בדפוסי הפעולה של שירותי המודיעין, שהגבירו את המעקב המשותף שלהם אחרי קבוצות קיצוניות; יותר יהודים נמנעים מלצאת למרחב הציבורי כשעליהם סימנים מזהים כמו כיפה, מגן דויד וכדומה. צוות מרכז קנטור מצביע על ירידה בשימוש בנשק (10 מקרים לעומת 24 ב-2015), בהצתה (מקרה אחד לעומת 10 ב-2015), בהשחתת רכוש יהודי ציבורי/קהילתי ופרטי ובתקיפת אנשים. בתי עלמין ואנדרטות, שאינם מוגנים, ממשיכים להיפגע יותר: כ-100 בתי קברות חוללו בשנה שחלפה, כמו ב-2015, לעומת 27 תקיפות של בתי ספר ומרכזים קהילתיים (34 בשנת 2015). היו 107 התקפות של אנשים פנים אל פנים, נתון שהוא עדיין קשה ומדאיג,  גם אם הוא מציין ירידה בהשוואה ל-157 מקרים כאלה ב-2015,  ול-306 ב-2014. עם זאת כמעט בלתי אפשרי למנוע סכינאות של יחידים, שכירת משאיות לביצוע דריסות וייצור בקבוקי מולוטוב בבתים פרטיים.

שנים ללא עימות בין ישראל לשכנותיה

בשנת 2016, כמו ב-2015, שבה חלה ירידה חדה במספר האירועים האלימים, לא התרחש עימות בין ישראל לשכנותיה מצפון או מדרום. עם זאת, יותר ויותר ביטויים אנטי-ציוניים, האשמות והשמצות מובעים בטונים ובלשון אנטישמיים חריפים. אנו שבים ומדגישים שעימות כזה הוא בדרך כלל רק זרז לביטויי אנטישמיות ולא הסיבה לקיומם.

היחסים בין מוסלמים לאוכלוסייה המקומית

יחסים אלה הם העומדים היום על הפרק, וגדל מספר התקיפות של מוסלמים, הועלו באש מרכזי מהגרים וחוללו בתי קברות מוסלמיים ואף מסגדים. בגרמניה גדל פי שלושה מספר ההתקפות על אתרים מוסלמיים בשנה האחרונה לעומת הקודמת: כ-3000 לעומת כ-1000, ועלייה  במספרם של אירועים אלה נרשמה בארצות  נוספות. סקר מקיף  שנערך על ידי חברת PEW ניתח 11,500 שאלונים בעשר ארצות אירופיות בקיץ 2016, ומצא של-50% מן הנשאלים יש גישות שליליות  במיוחד כלפי צוענים ומוסלמים, וזה בהשוואה לממוצע של 16% כלפי יהודים.

השיח ברשתות החברתיות

השיח ברשתות החברתיות נעשה יותר ויותר מאיים ואלים, הוא מחריף ומנפח את המצב הקיים במציאות והופך אותו לנחלת הרבים תוך זמן מינימלי, ומשקף שנאה כלפי יהודים ומיעוטים אחרים. לפיכך חלק גדל והולך של עבודת המעקב אחרי המתרחש מתקיים ברשתות ולא רק בשטח. לפי סקר של הקונגרס היהודי העולמי הועלה מסר אנטישמי לרשת כל 83 שניות בעולם בכלל בשנת 2016, רובם המכריע בטוויטר.

השפעת גלי המהגרים והתחזקות הימין הקיצוני

בשנים 2015 ו-2016 הגיעו לאירופה, לפי נתוני האיחוד האירופי, כשניים וחצי מיליון פליטים, רובם לגרמניה (1.7 מיליון), והפחד מפני השפעתם על החברה והכלכלה גדול, ומגביר את החשש מפני תאי טרור שמקורם בחוגים איסלמיסטיים קיצוניים הקיימים באירופה, עוד לפני הגעתו של גל הפליטים הנוכחי, ומפני פעילים קיצוניים שדאע"ש אימנה ושלחה חזרה לארצות המוצא.

ואולם נראה, לפי שעה לפחות, שהמהגרים  החדשים לא העלו את רף האנטישמיות על ידי פעולות שהם יזמו, והם עסוקים בבעיות הקליטה במקומם החדש. מקורם של האירועים האנטישמיים ממשיך להיות החוגים הרדיקליים בקרב בני מהגרים מוסלמים שכבר נולדו באירופה, חוגי ימין קיצוני וחוליגנים שאינם משויכים פוליטית. אלימות מצד השמאל הקיצוני נשארה נמוכה כמו בשנים קודמות, אך האנטישמיות המילולית, ובייחוד זו המסווה עצמה כאנטי ציונית, נשארה מרכזית בחוגיו. ככל שמשבר הפליטים גובר או לפחות ממשיך, כך גובר השיח האלים כלפי המהגרים וכך גם הפגיעה הממשית בהם ובקבוצות מיעוטים אחרות.

מפלגות הימין והימין הקיצוני הגבירו את השפעתן לאחרונה, והן נושאות עיניהן לשלטון. חלק ממנהיגיהן מנסים דווקא להתנער מאמירות אנטישמיות, או להפריד בין היחס לישראל לבין היחס לאזרחיהן היהודים, ומצהירים שהם רואים בישראל בעלת ברית טבעית מול אויב משותף - האיסלאם, אך בשטח מתקיימת לרוב פעילות אנטישמית ענפה בדרגים עממיים ונמוכים יותר.

הישגים במאבק באנטישמיות

הגדרת העבודה של האנטישמיות אומצה ב-2016 על ידי גוף בינלאומי המונה 31 מדינות, והוא הברית הבינלאומית לשימור זיכרון השואה (IHRA), ועל ידי ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי. גם גופים בינלאומיים נוספים דנים באימוצה. היא אינה מסמך מחייב משפטית, אך היא מסייעת בזיהוי ביטויים אנטישמיים לסוגיהם ובמאבק בהם.

תנועת ה-BDS הוכרזה כאנטישמית על ידי מפלגתה של אנגלה מרקל; בספרד חזרו בהן כמחצית מן העיריות שהתכוונו להטיל חרם על ישראל; 14 מדינות בארה"ב חוקקו חוק נגדה, ותמיכות כספיות בוטלו בכמה ארצות. עם זאת התנועה עדיין פעילה מאוד, בייחוד בקמפוסים ברחבי ארה"ב וקנדה.

מאמצים ראשונים ליצור כלי מעקב יעילים וכלים משפטיים למאבק באנטישמיות הפושה ברשתות החברתיות, החלו לשאת פרי, ומנהיגים מרכזיים, כמו האפיפיור הנוכחי, אנגלה מרקל, תרזה מיי ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש יצאו בהצהרות חד משמעיות נגד אנטישמיות, שהיא בעיניהם השתקפות של בעיות חברתיות ופוליטיות.

אנו קוראים לגופים יהודיים ולא-יהודיים בעולם לתאם את פעילותם נגד האנטישמיות הגואה, ולהמשיך יחד את המאמצים להיאבק בה. ההישגים הצנועים שהושגו הם רק ראשיתה של הדרך.

לתקציר הדו"ח בעברית >