דו"ח קנטור: עלייה של כ-40% במקרי האנטישמיות האלימה, יהודים חוששים לעתידם

"שנת 2014 הייתה אחת השנים הגרועות בעשור האחרון, 2014-2004, ורק שנת 2009 הייתה גרועה ממנה", כך עולה מן הדו"ח על מצב האנטישמיות בעולם בשנת 2014 של מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו ומאגר המידע ע"ש משה קנטור לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו, בשיתוף עם הקונגרס היהודי האירופי.

האם אפשר עדיין לחיות חיים יהודיים מלאים באירופה?

דו"חות מדאיגים ומתריעים הועברו מארצות רבות, במיוחד ממערב אירופה ומצפון אמריקה. בכל אחד מהם תועדו מאות ולעתים אף למעלה מאלף אירועים אנטישמיים מסוגים שונים. המגמות שאפיינו שנה קשה זו, שבה התרבו ביטויים אלימים, מילוליים וחזותיים של אנטישמיות, המשיכו בתחילת שנת 2015, בה התרבו גם מקרי רצח והתקפות אחרות.

התחושה הכללית של  יהודים רבים היא של חיים בסביבה שבה מתחזקת אווירה אנטי-יהודית, שאינה מעליבה ומאיימת בלבד, אלא מסוכנת ממש. יהודים, במיוחד באירופה, נוכחו לדעת שאין יותר איסורים או הגבלות על ביטויים אנטישמיים, אשר הפכו לתופעה יומיומית, וכן שאין פרופורציה בין ביטויים ואירועים אלה לבין מספרם הממשי של היהודים בקהילות השונות והשפעתם על החברות שבהן הם חיים, או בין העמדתה המתמדת של ישראל במרכז הדיון הציבורי לבין העדרו של דיון כזה בייחס לעימותים אחרים במזרח התיכון. יהודים רבים שואלים, האם אפשר עדיין לחיות חיים יהודיים מלאים באירופה, תחת אבטחה כבדה של משטרה ואפילו צבא, והצורך להוסיף הגנה עצמית לסדר יומן של הקהילות.

עלייה חדה של אירועים אנטישמיים אלימים

במהלך שנת 2014 נרשמו במרכז קנטור 766 אירועים אנטישמיים אלימים, שבוצעו עם נשק או בלעדיו, ועל-ידי הצתה, ונדליזם, או איומים ישירים נגד יהודים ומוסדות, כגון בתי כנסת, מרכזים קהילתיים, בתי ספר, בתי קברות ואנדרטאות, וכן גם רכוש פרטי. המספרים מצביעים על עלייה חדה של 38 אחוזים בהשוואה לשנת 2013, בה נרשמו 554 מקרי אלימות.

מבט על סוגי האלימות משקף מצב מדאיג ביותר: מספר ההתקפות על יהודים, מוסדותיהם ורכושם, שבוצעו בעזרת נשק, כ-68 מקרים, הוכפל בהשוואה לשנת 2013. על כך יש להוסיף 101 מקרי אלימות ללא נשק. מקרי ההצתה שולשו בהשוואה לשנה הקודמת, והיו 412 מקרים של ונדליזם. למעלה מ-306 אנשים היוו מטרה להתקפות – עלייה של 66 אחוזים בהשוואה לשנת 2013. הפגיעות בבתי כנסת, 114 במספר, מצביעות על עלייה של 70 אחוזים. כ-57 מרכזים קהילתיים ובתי ספר נפגעו, 118 בתי קברות ואתרי זיכרון חוללו, והיו 171 מקרים של פגיעה ברכוש פרטי.

גם השנה נרשם מספר המקרים האלימים הגבוה ביותר בשנת 2014 בצרפת, 164 מקרים בהשוואה ל-141 בשנת 2013. נרשמה גם עלייה חדה במספר המקרים האלימים בבריטניה (141 לעומת 95), באוסטרליה (30 לעומת 11), בגרמניה (76 לעומת 36, יותר מכפול), בשבדיה (17 לעומת 3), בבלגיה (30 לעומת 11) ובדרום אפריקה (14 לעומת 1). במזרח אירופה המצב שונה: באוקראינה נרשמו 28 מקרי אלימות לעומת 23 בשנת 2013; בהונגריה 15 לעומת 14; וברוסיה וברומניה המספרים אף ירדו מעט. לפי דיווחי הקהילות והמומחים עלה מספרם של כלל הביטויים, לא רק האלימים, בצרפת, מ-423 ל-853; באוסטרליה היו 312 מקרים בהשוואה ל-231; בגרמניה 1076 בהשוואה ל-788. בבלגיה הייתה עלייה של 60 אחוזים; באוסטריה הוכפל מספר המקרים מ-137 ל-255. בבריטניה היו 1168 מקרים, וזהו המספר הגבוה ביותר מאז שהחל מעקב מסודר, והוא גבוה כפליים מאשר 535 המקרים שנרשמו בשנת 2013, וזוהי רשימה חלקית.

"צוק איתן" ומשבר ערכים כללי

מבצע "צוק איתן" בעזה שנמשך מראשית יולי ועד שלהי אוגוסט 2014, הביא לגל של אירועים אנטישמיים, ואולם יש לציין שכבר במחצית הראשונה של שנת 2014 הסתמנה עלייה במספרם. סיבה נוספת היא האופן שבו התארגנו ההפגנות נגד ישראל ותומכיה היהודיים: מאות הפגנות התקיימו במהלך המבצע,  בעיקר במערב אירופה ובמרכזה. חלקן הדרדר לפסים אלימים; בכולן נישאו שלטים וסיסמאות פוגעניים, שכללו בעיקר השוואה בין ישראל כמדינה יהודית ותומכיה בקהילות היהודיות לבין הנאצים, והאשמה שלהם ושל חיילי צה"ל בכל רע תחת השמש. משבר הערכים המאפיין את החברה המערבית בימינו, המלווה בבורות עמוקה, דוחף צעירים מבולבלים לחפש סמלים קלים לקליטה, המחלקים את העולם לשחור וללבן. שאלה היא כמה מן המצטרפים להפגנות האנטי-ישראליות אכן יודעים היכן עזה על המפה, מהי ההיסטוריה של המזרח התיכון ומה קורה בו בהווה, מי היו בעצם הנאצים ומה קרה בתקופת השואה.

שובה של האנטישמיות הקלאסית

מאות רבות של קריקטורות מכוערות, שימשו ערוץ להפיכת סמלי הטוב והרע, והחלוקה לאשמים ולקורבנות, למוחשיים, והציגו לרוב יהודים וישראלים כפי ש"דר שטירמר", עיתונה של המפלגה הנאצית, הציג אותם: אכזריים, צמאי דם, רוצחי ילדים כשחיוך לועג מתחת לאפם העקום. הקריקטורות שיקפו התפתחות נוספת: שובה של האנטישמיות הקלאסית, שכמעט ונעלמה מן הנוף וחזרה בשנים האחרונות, אם לא במקום אנטי-ציונות ואנטי-ישראליות כי אז לפחות לצדן. התקשורת המערבית והמוסלמית המוטה חיזקה סטריאוטיפים קלאסיים עתיקי יומין, כאשר העבירה שוב ושוב את הדימוי האכזרי של יהודים וישראלים.

עלייה באכזריות

התנהלותו של ארגון המדינה האסלמית, דאע"ש,  ואופיים האלים של אירועים וארגונים נוספים  באפריקה ובמזרח התיכון מאז "האביב הערבי" כביכול, העלו את רף האכזריות לגבהים שלא נודעו עד כה. לאלימות ולאכזריות יש קסם אפל המושך אליו קהל צעיר, ואלה מגיעים  מרחבי העולם למזרח התיכון, סופגים אותו, וחוזרים, רבים מהם  לאירופה, עם המטען הזה.

הפער בין תגובותיהם של המנהיגים ובעלי תפקידים אירופיים לבין הציבור הרחב

מנהיגים אירופאיים הבטיחו יותר אבטחה ויותר אמצעים לקיום חיים יהודיים באירופה, הביעו סולידריות ותיארו את הקהילות היהודיות כחלק בלתי נפרד מן היבשת. יש יותר מאמצים בשנים האחרונות מצד ארגונים ממשלתיים ואזרחיים להציע חקיקה נוספת נגד אנטישמיות ונגד הכחשת שואה, לדון מחדש בהגדרות של גזענות ואנטישמיות, לקיים טקסים לזכר השואה ולשלוח המלצות לגופי ממשל. פיטורין והתפטרויות של בעלי תפקידים שהתבטאו באופן אנטישמי בוטה מוסיפים על תמונה זו, וכך גם שורה מרשימה של תהלוכות ומצעדים שמטרתם להביע סולידריות עם אזרחים יהודים. הבעיה היא שמאמצים אלה, כנים ככל שיהיו, הממומנים בתקציבים ממשלתיים ברוב הארצות המערביות, אינם משפיעים על הרחוב ועל הכוחות הפועלים בו בכיוון הפוך: ימין ושמאל קיצוניים, אסלאם רדיקלי, וקבוצות שאינן מזוהות פוליטית.

אנו, צוות מרכז קנטור, איננו יכולים לסיים ניתוח מצב זה מבלי למחות בתוקף נגד ונדליזם המתקיים בישראל, נגד מקומות קדושים לנוצרים, למוסלמים ולכל בעלי אמונה אחרת, כולל ריסוס צלבי קרס ושימוש בלשון פוגענית כלפי קודשיהם. מעשים אלה זהים לדעתנו לפגיעה ביהודים ובקדוש להם ברחבי העולם ויש לתבוע הטלת אותם עונשים על מבצעיהם. 

לדו"ח המלא >

לאתר מרכז קנטור >