"סקרנות היא דבר מדבק": הכירו את מעבדת הרובוטים החדשה של ד"ר גורן גורדון

באמצעות יישום מודלים מתמטיים על רובוטים ובחינת התנהגותם ויכולות הלמידה שלהם, מנסים חוקרי המעבדה להבין אנשים ולעודד סקרנות

02 פברואר 2016
ד"ר גורן גורדון והרובוט ג'ורג' הסקרן

מאז תחילת שנת הלימודים פועלת במחלקה להנדסת תעשייה בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן מעבדה חדשה ומרתקת - "מעבדת הסקרנות". בראש המעבדה עומד ד"ר גורן גורדון, ואיתו צוות חוקרים צעיר המונה ארבעה סטודנטים.

 

במעבדת הסקרנות עוסקים כיום בשלושה פרויקטים. הראשון - פיתוח מודלים מתמטיים של המוח האנושי; השני - פיתוח מחקרים ומשחקים למדידת סקרנות אצל מבוגרים; כלומר, בדיקת הנכונות שלהם לבצע פעולות כדי להשיג מידע; ושלישי - עבודה עם רובוטים מתקדמים, שבמהלכה מנסים לגרום להם לפעול כדי ללמוד על עצמם ועל הסביבה; ובמילים אחרות - פיתוח רובוטים סקרנים. "המטרה הגלובלית היא לשלב את כל השלושה", מסביר ד"ר גורדון, "כלומר, לקחת מודלים מתמטיים וליישם אותם ברובוטים, ואז להשתמש בהם כדי להבין אנשים ולעודד סקרנות".

 

הרפתקאות ג'ורג' הסקרן במעבדה

כדי לקדם את הפרויקטים השאפתניים הללו, עובדים כיום במעבדה עם רובוט מדגם Meccanoid של חברת Meccano. הרובוט, שקרוי על שמו של הקוף ג'ורג' הסקרן, נתרם למעבדה לפני כחודשיים על-ידי חברת הצעצועים 'ספין מאסטר'. המטרה הנוכחית היא להריץ באמצעותו ניסוי ביום הפתוח של האוניברסיטה שיתקיים בתחילת פברואר. "הרובוט ינסה ללמוד איך אנשים מגיבים למה שהוא עושה, למשל, האם הם יחייכו לאחר שהוא ירים את היד, ולאחר מכן לחזות בעצמו כיצד הם יגיבו", מסביר ד"ר גורדון.

 

בנוסף, קנתה המעבדה חמישה רובוטים מסוג Lego Mindstorm EV3, שאיתם יתחילו לעבוד בהמשך השנה. מדובר ברובוטים קטנים וזולים, הניתנים לבנייה ולהרכבה לפי הצורך ואשר משמשים על-פי רוב ללימוד ולא למחקר. "אני מתכנן להשתמש בהם למחקר", מציין ד"ר גורדון ומוסיף: "הסקרנות של הרובוטים נמצאת בתוכנה שנשים בהם, ולכן המטרה היא להטמיע את מודל הסקרנות שפיתחתי בכל הרובוטים שיגיעו למעבדה".

 

הרובוט כתינוק סקרן

"הדוקטורט השני שעשיתי עסק במידול מתמטי של סקרנות", מסביר ד"ר גורדון את הרקע למחקרים הנוכחיים (הדוקטורט הראשון שלו עסק בפיזיקה קוונטית ובמחשבים קוונטיים, שניהם במכון ויצמן). "מדובר היה בניסיון שנעשה במסגרת מדעי המוח, לעשות מודל של האופן שבו בני אדם ובעלי חיים מתנהגים כדי להשיג מידע. לאחר מכן, בפוסט דוקטורט שעשיתי ב-MIT התחלתי לעבוד עם רובוטים וליישם עליהם את המודל המתמטי של הסקרנות, אותו מודל שמבוסס על האופן שבו מוח אנושי עובד. התחלנו ללמד רובוט מאפס, כמו תינוק - לזהות את עצמו בתמונה, לעשות ריצ'ינג (לנסות להגיע לאובייקטים) וכן הלאה. הרובוט למד את כל מה שיכל, ויותר מזה - הוא התנהג בצורה אופטימלית כדי ללמוד, כלומר, הוא התנהג כיצור סקרן.

 

"ב-MIT התחלתי גם לחקור ילדים", מוסיף ד"ר גורדון, "והראיתי שסקרנות היא דבר מדבק. ערכתי ניסוי שבו הרובוט התנהג כמו ילד סקרן, ובדקתי את הסקרנות של הילדים אחרי המפגש עם הרובוט, בהשוואה להתנהגות של ילדים ששהו במחיצת רובוט רגיל. הניסוי הראה שהילדים ששיחקו עם הרובוט הסקרן היו לאחר מכן יותר סקרנים".

 

טעימה מן הנעשה במעבדתו של ד"ר גורדון ניתן יהיה לקבל ביום הפתוח, שיתקיים ב-5 בפברואר 2016.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>