לכבוד שבוע היזמות הגלובאלי - שלושה מיזמים שאולי ישנו את חיינו בעתיד

סרטון הדמיה של חברת "יוניספקטרל"- מצלמה חכמה

מצלמה שיודעת לזהות ממה מורכב משקה בכוס, חיישן שיודע למדוד במדויק את טמפרטורת הגוף בזמן ביוץ ואפשרות להדפיס חלקי חילוף לשואב האבק שלכם במדפסת תלת מימד – אלו הם רק חלק מהמיזמים שהוקמו על ידי חברי סגל אוניברסיטת תל-אביב ובוגריה, בתמיכת התכנית Vertical Engine בחברת סטארטאו ובתמיכת חברת "רמות".

 

מצלמה חכמה - אבל ממש

נניח שנוכל לעקוב אחרי מה שאנחנו שותים באמצעות המצלמה בטלפון הנייד...

 

פרופ' דוד מנדלוביץ' והדוקטורנט אריאל רז מהמחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב חיפשו טכנולוגיה חדשה, שתשפר את איכות התמונה במצלמות קטנות,  ופיתחו סנסור אופטי חדשני. אריאל רז מפרט: "חברת יוניספקטרל מפתחת טכנולוגיית פילטר מהפכנית שתחליף את טכנולוגית בייר (Bayer), הנמצאת בשימוש מזה ארבעים שנה במצלמות הטלפונים הניידים, במצלמות רכב וכו'. כיום איכות הצבעים בתמונה בטכנולוגיית Bayer מושגת על חשבון רזולוציה נמוכה, "רעש" וגרעיניות, בייחוד בתנאי תאורה מועטה.

 

הסנסור החדש שאנחנו מפתחים לעומת זאת, מורכב מרכיב אופטי חדשני ומאלגוריתם, המסוגלים לזהות את מרכיב הצבע באובייקט המצולם, ולתרגם אותו לתמונה מבלי לאבד מאיכותה. הטכנולוגיה החדשה תאפשר רזולוציה גבוהה פי 4, יציבות תמונה גבוהה יותר, צבעים חיים ותמיכה בצילום במצבי חוסר אור".

 

רז מוסיף: "לא רק זאת, לסנסור המצלמה החדש שאנחנו מפתחים יכולת צילום היפרספקטרלית, המאפשרת לזהות מידע נוסף בתמונה על ידי מספר חשיפות. למשל, ניתן יהיה לדעת מאילו חומרים מורכב האובייקט המצולם, באמצעות זיהוי הצבע של החומר." 

 

לדברי אריאל רז, לאחר שנה וחצי של פיתוח, החברה הצליחה לייצר אב טיפוס, שייצא בחודשים הקרובים אל מחוץ לכותלי האוניברסיטה בתיווכה של חברת "רמות", חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל-אביב, לתהליך של ייצור תעשייתי והטמעת המוצר בשוק.

 

"אני מעריך שבעוד כמה שנים כולנו נשתמש בטכנולוגיה הזו, בעיקר באמצעות הטלפונים הסלולריים שלנו, אך גם במצלמות אבטחה, מצלמות אינטרנט ובעצם בכל מצלמה קטנה בשימוש כיום", מסכם רז. "כולנו מצלמים באופן יומיומי ואין ספק שזה יחולל מהפכה באיכות הצילומים ובאופן בו אנחנו מבינים את מה שאנחנו מצלמים".

 

צרכנות בתלת מימד

כמה פעמים נשבר לכם חלק קטן במכונת הקפה או בשואב האבק, שבעקבותיו הייתם צריכים ליצור קשר עם שירות הלקוחות של החברה, להמתין שעות בטלפון, להזמין חלק חילוף (אם נמצא במלאי) ולקוות שיגיע בדואר בזמן סביר? ומה אם הייתם יכולים פשוט להדפיס את החלק בעצמכם?

 

ג'רמי ברבה-אדונליו, בוגר הפקולטה לניהול ע"ש רקאנטי באוניברסיטה תל-אביב, חיפש דרך להקל על הצרכנים הנתקלים בקושי לרכוש חלקי חילוף למוצרים שרכשו, והחליט לגייס את טכנולוגיית ההדפסה בתלת מימד, לטובת היצרנים והצרכנים. הוא מסביר: "הקמנו את חברת פזארטק (Pzartech) כדי לאפשר ליצרן להדפיס חלקי חילוף או מוצרי קצה נוספים בהדפסה תלת מימדית באופן מקומי ובעלות מוזלת, ולתווך בינו לבין הלקוח הזקוק לחלקים אלו במקום מגוריו."

 

כיום 54% מהצרפתים למשל מתקנים את המכשירים הביתיים שלהם במקום לקנות חדשים, אך לעיתים קרובות קיים קושי להזמין ולקבל את החלקים כך שיתאימו באופן מדויק לדגם המכשיר שנקנה. גם עבור היצרן, מדובר בהשקעה כספית לא מבוטלת לייצר ולהחזיק במלאי חלקי חילוף של מאות דגמים, והייצור מופנה יותר ויותר לטכנולוגית ההדפסה בתלת מימד, המאפשרת להדפיס כמעט כל דבר באופן מיידי.

 

חברת פזרטק מחפשת לנתב את כל ההליך הזה למקום אחד ולחנות אונליין, בה הצרכן יכול לאתר את נקודת ההדפסה הנגישה ביותר אליו מתוך רשת פריסה ארצית, ולהזמין ישירות את חלק החילוף לו הוא זקוק. מהצד השני, השירות פוטר את היצרן מהשקעה ברכישת מדפסות תלת מימדיות, ומאפשר להדפיס את החלקים בנקודות ייצור מקומיות.

 

"אנחנו מקבלים תמיכה רבה במסגרת תכניתVertical Engine  בסטארטאו (Startau), מרכז היזמות של אוניברסיטת תל-אביב, אם זה במנטורינג או במפגשים עם שותפים ומשקיעים פוטנציאלים. בנוסף, קיבלנו מתכנית פבולוס (Fabulous) של האיחוד האירופי מענק בסך 120,000 יורו להמשך פיתוח הפעילות שלנו. החברה הגיעה למקומות הראשונים במספר תחרויות בינלאומיות של יזמות, ובקרוב אנחנו מנסים פיילוט עם יצרנית פלסטיק גדולה בישראל כדי להשיק את השירות בשוק הישראלי- דבר שלא נעשה מעולם עד כה."

 

ג'רמי מסכם: "הייחוד שלנו הוא שילוב של תיווך וטכנולוגיה, והשאיפה שלנו היא להנגיש טכנולוגיה חדשנית וקיימת לכל הציבור ולשימוש יומיומי".

 

חלון לפוריות

גם מיכאל ורדי, בוגר אוניברסיטת תל-אביב בהנדסה ביו-רפואית ויזם בתחום המיכשור הביו-רפואי, הפך ללחם חוקו את החיפוש בעקבות פתרונות טכנולוגיים ומעשיים לבעיות הנוגעת למיליוני אנשים. כשמיכאל ואשתו ניסו להביא לעולם את ילדם השני, הוא ניסה להבין מדוע עברו שמונה חודשים עד להריון המיוחל למרות שבהריון הקודם הכל קרה "מהר מידי" כדבריו. המסקנה המיידית והמפתיעה שלו, היתה שרוב הזוגות לא ממש יודעים מהו הזמן הנכון לקיים יחסים.

 

בני הזוג החלו לעקוב אחר חלון הפוריות בעזרת אפליקציות יעודיות (Fertility Apps), שהחלו לצבור פופולאריות באותה תקופה. האפליקציות מנתחות נתונים פיזיולוגיים אותם מקלידה המשתמשת לאורך זמן כגון: משך הווסת, כאבי מחזור, טמפרטורה בזאלית, ועוד. האפליקציה "לומדת" את מאפייני המחזור של כל משתמשת ולאחר מספר מחזורי שימוש, מספקת מידע אודות חלון הפוריות הקרוב ותזמון רצוי של קיום יחסי המין. 

 

למרות שהשימוש בהן עובד מנסיון, מוסיף ורדי, האפליקציות עדיין צריכות את הנתונים בכדי לספק מידע מדויק. ורדי מסביר: " אחד מהדברים החשובים במעקב אחר הביוץ הוא מעקב יומיומי של טמפרטורת הגוף הנמוכה ביותר ב-24 שעות - הנקראת טמפרטורה בזאלית (מכונה לעיתים "חום השחר"). גוף האשה מכין עצמו לקליטה של ביצית מופרית ומספק סביבה 'מחוממת' בכחצי מעלת צלסיוס מיום הביוץ ועד לשלב הווסת. אז יורדת הטמפרטורה שוב לרמתה הנמוכה.

 

עד כה נשים שהתבססו על השיטה נאלצו להסתמך על מעקב שאינו מדויק מספיק - מכיוון שלא ניתן למדוד את הטמפרטורה בעת השינה, נשים נאלצות להישאר לשכב במיטה ולמעט בתזוזה, למדוד את הטמפרטורות באמצעות מדחום מדויק ולהזין לאפליקציה. נשים רבות מתייאשות מהמעקב הסיזיפי אחר הטמפרטורה והדבר גורם לאי דיוקים רבים. 

 

"הבנתי שאני צריך לחפש דרך למדוד במדויק את הפרמטר החמקמק, ולבטל את הצורך ביקיצה יומיומית כדי לקבל מעקב מדויק ואמין." מסביר ורדי.

 

חיזוי חלון הפוריות חשוב לא רק לזוגות המנסים להיכנס להריון, להם חשוב לדעת מתי לקיים יחסים, אלא גם עבור אלו הרוצים להימנע מהריון לא רצוי, בקרב ציבורים דתיים אך לא רק - גם נשים חילוניות, החוששות מההשפעות ההורמונליות של אמצעי המניעה, פונות אל שיטת המודעות לפוריות כאמצעי מניעה טבעי או כאמצעי להיכנס להריון ללא טיפולי פוריות.

 

מיכאל ורדי החליט להקים  את חברת טמפדרופ ((TEMPDROP, המפתחת את חיישן מעקב הפוריות הראשון. "החיישן שפיתחנו אינו מדחום, זהו למעשה חיישן מעקב שינה עם דגש על מדידה מדויקת של טמפרטורת הגוף - פי 5 מצמידי הכושר למיניהם. החיישן עוקב אחר מספר ההתעוררויות בלילה, תזוזות במהלך השינה, וכמובן טמפרטורה. המידע מסונכרן לאפליקציה בבוקר (אין שידור נתונים בזמן השינה) והזנת הטמפרטורה המדויקת נעשית ללא כל טירחה מהמשתמשת.

 

מעבר לחשיבות הגדולה של מעקב יומיומי, רציף למשך חודשים, חשוב להדגיש שלרוב הטמפ' הנמוכה ביותר אינה נמדדת ביקיצה, אלא דווקא באחד ממחזורי השינה לפני היקיצה." מסביר ורדי.

 

החברה סיימה את שלב הפיתוח ונמצאת בהליך גיוס כספים לצורך הקמת פס יצור והחדרת המוצר לשוקים בינלאומיים, בשלב ראשון ארה"ב ואירופה, בסיוע התכנית Vertical Engine בסטארטאו (Startau), המעניקה ליווי צמוד והכוונה ליזמים. למרות שהמוצר עדיין לא על המדפים, החברה מכרה כבר כ-1000 חיישנים, כאשר רוב ההזמנות מגיעות מארה"ב ומקנדה, אך גם מאירופה, מברזיל ומיפן.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>