חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב פיתחו טיפול חדשני לעצירת התפשטותם של גידולים סרטניים במוח

גליובלסטומה רב-צורנית (Glioblastoma multiforme) הינה הגידול בעל דרגת הממאירות הגבוהה ביותר, ומהווה כ-50% מכלל הגליומות. זהו סוג הסרטן האלים וההרסני ביותר במוח, ואין לו כיום שום טיפול אפקטיבי. המחלה היא אלימה וסופנית, כאשר רוב החולים בה שורדים רק חצי שנה עד שנה וחצי מגילוי המחלה.

מחקר חדש מאוניברסיטת תל-אביב מציע תקווה לעשרות אלפי החולים מדי שנה במחלה הקשה וחשוכת-המרפא. את המחקר ערך פרופ' דן פאר מהמחלקה לחקר התא ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז ומהמחלקה למדע והנדסת חומרים  בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל-אביב, יחד עם ד"ר צבי כהן, מנהל יחידת הנוירוכירורגיה האונקולוגית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת ACS Nano.

גישה טיפולית מחוץ לקופסא

ד"ר כהן מהמרכז הרפואי שיבא הוביל מספר מחקרים קליניים שנערכו לאורך השנים בחולי גליומה. במחקרים אלה, טיפולים ניסיוניים ניתנו לרקמות הסרטניות או לרקמות הבריאות לאחר הסרת הגידול. "לצערנו, גם הטיפולים החדשניים ביותר בתחום, כגון טיפול גני, טיפול ברעלני חיידקים, וטיפול בגלי קול של אולטרסאונד בעוצמה גבוהה – לא הצליחו לבלום את גידולי המוח העיקשים", אומר ד"ר כהן. "הבנתי שדרושה פה מחשבה מחוץ לקופסא. כאשר שמעתי על העבודה של פרופ' פאר בתחום הננו-רפואה והסרטן, ידעתי שמצאתי גישה חדשה לטיפול בסרטן זה: גישה שמשלבת בין ננו-טכנולוגיה וביולוגיה מולקולרית".

פרופ' פאר נודע כמפתחם של נשאי-תרופות בממדים של מיליארדית המטר, ננו-חלקיקים שנושאים תרופות חדשות מעולם חומצות הגרעין, כגון siRNAs)) small interfering RNAs, מולקולות המסוגלות לחסום ייצור של חלבונים פגומים בתאים חולים. במקום להשתמש בכימותרפיה, החלקיקים של פרופ' פאר מכילים חומצות גרעין קצרות, שמשתקות את הפונקציה של החלבון האחראי לחלוקת התאים הסרטניים.

"בניגוד לכימותרפיה, שלא יודעת להבחין בין תאים סרטניים לתאים בריאים, הננו-חלקיקים שלנו מצוידים במעין GPS", מסביר פרופ' פאר. "בעצם, מדובר בחלקיק זעיר שנקשר לתא הסרטני, ולאחר מכן שופך מתוכו חומצות גרעין קצרות שחוסמות ביטוי של חלבונים בתא הסרטני. החלקיקים שלנו הם קצת כמו סוס טרויאני: הם עטופים בסוכר מסוים שהתא הסרטני זקוק לו כדי לייצר גרורות נוספות, וכך הוא יודע לאיזה תא להיקשר ולאיזה תא לא להיקשר".

תוצאות מבטיחות

פרופ' פאר וצוותו ניסו את אותם ננו-חלקיקים על עכברי מעבדה עם גליובלסטומה רב-צורנית, כאשר קבוצת הביקורת זכתה לטיפול כימותרפי רגיל. תוצאות הניסוי היו לא פחות ממדהימות: 100 ימים לאחר קבלת טיפול בן 4 זריקות בלבד, שניתנו לאורך 30 ימים, 60% מהעכברים חולי הגליומה נותרו בחיים. זהו שיפור אדיר בתוחלת החיים של העכברים, שחיים בדרך כלל כשנתיים בלבד. העכברים בקבוצת הבקרה מתו לאחר 30-34 יום לאחר תחילת הטיפול הכימותרפי. המחקר הזה מהווה קרש קפיצה נוסף בשימוש בחומצות גרעין קצרות ממשפחת ה-RNA כמטרות תרופתיות חדשות.

"תאים סרטניים מתחלקים ללא הרף, ומה שמבקר את החלוקה הזאת הוא סט של חלבונים", אומר פרופ' פאר. "חשבנו שאם נצליח לשתק את הגן שאחראי על יצירת אחד מהחלבונים הללו, התאים הסרטניים פשוט לא ישרדו. מדובר במנגנון פשוט ואלגנטי, שאינו רעיל כמו כימותרפיה. החלבון הזה מתבטא בכמות נמוכה מאוד בתאים בריאים, כך שהטיפול שלנו לא פוגע ברקמות הרגילות".

התרגום של מערכות מתוחכמות אלה לניסויים בחולים הוא לא טריוויאלי, אך פרופ' פאר וד"ר כהן בטוחים כי בטווח-זמן קצר יחסית נראה יותר מולקולות חדשות מעולם ה-RNA בניסויים קליניים בבני אדם, והתקווה היא שבשנים הקרובות יגדל משמעותית ארסנל התרופות העומד בפני הרופאים – לא רק בתחום סרטני המוח, אלא במגוון רחב של מחלות.